עוד קצת על ריקודים באירועים

ריקודים באירועים יכולים להיות מכמה סוגים שונים.

רחבת הריקודים: הסוג הראשון והברור הוא הריקודים שעל הרחבה שאליהם מצטרפים כל המוזמנים שמסוגלים ורוצים לרקוד. כשמתכננים את האירוע צריך לדאוג לכל מה שנחוץ להצלחת הריקודים: רחבה מסודרת, מערכת הגברה, תאורה ומוזיקה טובה. יש מי שיבחר בעצמו את המוזיקה ואילו אחרים יעדיפו לסמוך על די-ג'י מקצועי שיודע איזה שירים מתאימים לאיזה קהל ואיך מארגנים ריקודים באירועים. כשאר בוחרים מקום לאירוע, גן אירועים בשרון, לדוגמה, חשוב לבדוק אם הרחבה באמת מתאימה לריקודים.

רקדנים מקצועיים: מי משעוניין באטרקציה לאירוע יכול להזמין רקדנים מקצועיים שיבדרו את הקהל בריקוד מסוג מסוים. כיום ניתן למצוא רקדנים מקצועיים במגוון רחב של סגנונות. יש רקדני ורקדניות בטן בנוסחים שונים. יש רקדנים שיציגו סטים של ריקודים סלוניים כנו וואלס, פסדובלה ועוד. ניתן להזמין רקדני טנגו או רקדני סטפס, רקדני ברייקדנס או רקדני היפ-הופ. מומלץ לבחור סגנון ריקוד שמתאים להרכב הקהל באירוע כדי שלא ייגרמו אי נעימויות. מי שמעוניין יכול ללכת בגדול ולהזמין חבורה שלמה של רקדנים שירימו מופע שלם או רקדנים מקצועיים שיצטרפו לרוקדים על רחבת הריקודים ויוסיפו חיים וצבע לריקודים.

ריקוד מיוחד: הרבה זוגות מכינים ריקוד מיוחד לכבוד הערב הגדול. הם לוקחים שיעורי ריקוד ולומדים את כל התנועות הנדרשות כדי שהם יוכלו לעלות על רחבת הריקודים ולרקוד ביחד לפני כל הקהל. לרוב בוחרים ריקוד סלוני מסוג כלשהו אבל לפעמים הזוג מכין כוריאוגרפיה מיוחדת וייחודית כדי להפתיע את הקהל ולעשות רושם כביר. לימודי הריקוד והריקוד עצמו מעניקים עוד חוויה שאותה בני הזוג יוכלו לשמור מההכנות לחתונה ומהחתונה עצמה. גם חתני בר מצווה וכלות בת-מצווה מציגים לעיתים ריקוד שהוכן במיוחד לכבוד האירוע יחד עם חברים או בני משפחה. ריקודים באירועים יכולים להיות גם מתנה שהחברים או בני המשפחה מכינים בעצמם ומציגים כדי לשמח את החתן והכלה.

הפעלות: כאן אנו חוזרים אל רחבת הריקודים ואל האורחים. כדי לעודד אנשים לרקוד אפשר למצוא כיום נותני שירותים שמציעים הפעלות לקהל ששוברות את הקרח ומבטיחות את ההצלחה של ריקודים באירועים, כמו שמספק, לדוגמה, מועדון בת מצווה. כיודע לכולם, לא תמיד מספיק לארגן מוזיקה טובה ורחבה כיוון שאנשים לא נכנסים לתוך מצב הרוח הנכון שמתאים לריקודים. לכן צריך לפעמים, כדי להבטיח הצלחה, להוסיף איזה קטליזאטור שיגרום לריקודים להתחיל ולאנשים לזוז. כפי שציינו לעיל, אפשר להביא כמה רקדנים מקצועיים שיתערבו בקהל, מעין רקדנים סמויים, ויתרמו לאווירת הריקודים הנכונה. כך ניתן להגדיל את הסיכויים לערב ריקודים מוצלח שיותיר חותם גם בזיכרון וגם בשרירים הכואבים אחרי לילה של ריקודים סוערים.

למידע נוסף: מורשתתוכנה למשרדי הנדסה

למה אבן שושן טועה

"ריקוד הנה אומנות המתייחסת לתנועה של הגוף, לרוב קצבית ולצלילי מוסיקה". נו באמת, אבן שושן, זה כל מה שיש לך לאמר בנושא? בשבילי, ריקודים הם כל כך הרבה יותר… ריקודים הם בעייני דרך להבעה, לאינטרקציה חברתית או אפילו לטקסים דתיים. ריקודים יכולים להיות גם צורה של תקשורת לא מילולית בין בני אדם, והם אפילו מבוצעים על ידי חיות (כגון ריקוד החיזור של הציפורים והטווסים, הריקוד המאיים של האיילים כאשר הם קוראים את האייל השולט לקרב ועוד). Continue reading

נולד לרקוד, או שלא

אירועים. אם הוזמנתם לאחד, נאמר חתונה, ואתם ממש לא טיפוסים של אירועים ובטח לא של ריקודים, כנראה שתאלצו לבלות את כל שעותיכם בישיבה לצד השולחן. עומדות לפניכם שעות ארוכות של חוסר מעש, לבדכם ועם עצמכם, כי כל האנשים מסביב יפזזו במרץ על הרחבה.
במידה ואתם נמצאים באיזה גן אירועים תמיד תוכלו לצאת החוצה עם חברתכם הטובה – הסיגריה, להתבודד איתה וליהנות מאוויר הלילה הנעים. אבל במידה וחורף בחוץ וקר, או שאתם נמצאים באולם שאין בו שום גינה לברוח אליה, תצטרכו כנראה לשבת ממש בתוך מסיבת ריקודים מחרישת אוזניים, וזה נכון לגבי כל סוגי אירועים. Continue reading

ריקוד איש הפח

אירועים הם למעשה כמעט כמו דיסקוטקים היום. הריקודים שנערכים במתחמי אירועים הם פעולה שהיא מאוד משחררת, גם את הגוף וגם את הנפש. כמו ספורט, גם ריקודים משחררים אנדורפינים לגוף, שיוצרים הרגשה טובה. אבל בניגוד לספורט, ריקוד הוא לא פעולה שאנחנו רוצים כבר לסיים איתה. כשאנחנו עושים ספורט אנחנו מחויבים ללבוש בגדים כעורים, טרנינג או טייטס, שהם מכנסיים שלא עושים חסד לשום אישה ובטח שלא לגבר. אלה משולבים בנעלי ספורט, ולא מהסוג האופנתי והטרנדי, אלא נעלי הליכה/ריצה מגושמות ובלתי מושכות בעליל. אבל לרחבת הריקודים אנו מסתערים כשאנחנו לבושים במיטב בגדינו היפים והמחמיאים ביותר. אגב, אירועים וריקוד הולכים מצוין עם אלכוהול, שלא כמו ספורט…. Continue reading

בחירות בפתח

בשעה טובה ומוצלחת החלטתם להתחתן. סיפרתם למשפחה, הרמתם כוסית וחגגתם עם החברים. עכשיו מגיע החלק הקשה של תכנון חגיגת חייכם, האירוע שממנו יישאר לכם זיכרונות מתוקים ואלבום תמונות מהודר. אבל עד לאותו יום בו אתה תאמר לה הרי את מקודשת לי, ואת תזילי דמעה מאושר, ארוכה היא הדרך ורבת תלאות.

קישורים מומלצים: דרושים

Continue reading

עולם של ריקודים

אם אתה לא אוהב ריקודים אז זה לא המקום בשבילך. אם רוקדים עם כוכבים זה לא כוס התה שלך אז אתה מוזמן ללכת לשתות במקום אחר. אבל אם אתה אחד מהמוני האנשים שאוהבים לרקוד, אוהבים לראות אנשים רוקדים וחושב שבלי ריקודים העולם היה מקום עצוב ומשעמם, אז הגעת למקום הנכון. המקום הזה מוקדש לריקודים ולכל מה שקשור אליהם.

החיים שלנו מלאים בריקודים. התרבות שלנו מלאה בריקודים. הבלוג הזה הוקם כמחווה לכל הריקודים הללו, כמקום שיוקדש אך ורק למילים על ריקודים ולריקודי מילים שיצטרפו יחדיו לספר סיפורים על ריקודים ועל כל מה שקשור אליהם. הבלוג הזה יוצא מנקודת הנחה מאד פשוטה: די בריקודים כדי למלא עמודים על גבי עמודים של מילים. יהיה מי שיגיד שדי בריקודים למלא עולם שלם אבל אני מוכן להסתפק כרגע בכמה קילובייטים של מרחב וירטואלי שיתפקדו כרחבת ריקודים.

ברחבת ריקודים זו נעסוק בכל הפנים של הריקוד. נדבר על היסטוריה ועל ההיסטוריה של ריקודים ושל רקדנים. נביט מדי פעם על ריקודים שתופסים מקום חשוב בתרבויות שונות. נספר סיפורי ריקודים וסיפורים על ריקודים. נראה איזה מקום תופס הריקוד בתרבות של ימינו ומה הוא מסמל כיום ובעבר. אולי גם ננסה לנבא מה צופן העתיד לריקודים.

ריקוד יכול להיות שמח ומחובר לרגעים מאושרים של החיים. ריקודים לפעמים מאפשרים לנו לאבד שליטה על עצמנו ולהשתחרר מכל הכבלים שהחברה כובלת אותנו בה. על-ידי ריקודים ניתן לחוות מוזיקה בצורה אינטנסיבית שאינה אפשרית בשום דרך אחרת. ריקודים הם לעיתים ביטוי לעצב עמוק או לאקסטאזה דתית או לכעס. ריקודים יכולים לבטא שליטה של דת, מעמד או כל דבר שהוא. לעיתים ריקודים הם הכבלים שבהם אנשים את כובלים את עצמם כדי שלא לאבד שליטה. ריקודים יכולים להיות דרך לפרוק אלימות או אמצעי למניעת אלימות. פעמים אחרות ריקודים הם שלב אחרון לפני היציאה למלחמה או שהם הכנה גופנית לאלימות, מעין אימון מסוגנן של הגוף. ריקודים יכולים להיות סמל מעמדי של העשירים או סמל לזעמם של העניים. ריקודים הם לעיתים ביטוי לשמרנות חברתית והם יכולים להיות ביטוי למהפכה חברתית.

אלף פנים יש לריקודים ואולי במילים הבאות כמה וכמה מהפנים הללו יוצגו למי שיטרח לקרוא את מה שייכתב ברחבת ריקודי המילים הזאת. האם הדבר יעשה על-ידי תנועות מדודות ומדויקות כמו של רקדן וואלס או שמא על-ידי תנועה חופשית ופרועה כמו של רקדן במסיבת רייב?

ריקודים באירועים

האם אפשר לתאר אירוע כמו חתונה או בר מצווה בלי ריקודים? אם צריך לציין את המרכיבים ההכרחיים שאי-אפשר לתכנן ולבנות אירוע בלעדיהם, אין ספק שאחד מהם הוא ריקודים. ריקודים מהווים אולי את לב האירוע, הנשמה שלו והחלק שמותיר את החותם הגדול ביותר מהערב הארוך. אולי נשכח את האוכל, אולי נשכח את העיצוב, אולי נשכח את שמלת הכלה ואת החליפה של החתן, אולי נשכח את דרשת הבר מצווה או נאום הבת מצווה; אבל את הריקודים לא נשכח. אם הריקודים באירוע לא היו מוצלחים נרגיש שהחתונה או הבת-מצווה היו כישלון. לעומת זאת, אם הריקודים היו מוצלחים אנחנו בהחלט נשכח שהאוכל לא היה משהו, שהשמלה של הכלה הייתה מכוערת ושהקוסם בבר מצווה פישל לחלוטין.

כשחושבים על זה, הרבה יותר קל לארגן ריקודים באירועים מאשר למצוא שמלת כלה מוצלחת או לבחור גן אירועים בשרון . מצד שני גם דברים שיכולים קלים ופשוטים, בנויים על פרטים קטנים ועל תשומת לב לכל המרכיבים. כדי שנצליח לארגן ריקודים באירוע עלינו לדאוג לכמה דברים. קודם כל צריך מקום שבו אפשר לרקוד: רחבת ריקודים מרווחת שאין בה מכשולים או מלכודות שעלולים לפגוע ברוקדים ששקועים בריקוד. נתחיל אם כן עם שטח פתוח ופחות או יותר מישורי. נציב קצת תאורה אבל לא יותר מדי ואם אפשר נוסיף גם פנסים מהבהבים, קצת עשן, קצת אורות מרצדים, קצת לייזרים ושאר טכנולוגיות שביחד ייצרו ריקוד מסעיר של אורות.

כעת נוסיף מוזיקה: בחירת המוזיקה תכריע אם נצליח לארגן ערב ריקודים מוצלח או שמא רחבת הריקודים שהכנו תישאר מיותמת. בנושא המוזיקה יש שתי אסכולות שונות. האחת אומרת שיש להתאים את המוזיקה לקהל שלנו. לפי אסכולה זו צריך לדעת מה הרוקדים אוהבים ולקלוע לטעמם. כדי שאנשים ירקדו הם צריכים מוזיקה שהם מכירים ואוהבים. האסכולה ההפוכה אומרת שמוזיקה טובה תמיד תגרום לאנשים לרקוד ולכן צריך להקפיד לבחור מוזיקה טובה ולא לשאול מה הקהל אוהב. אם הבחירה של המוזיקה תהיה נכונה, דהיינו מוזיקה איכותית ומרקידה, הקהל ירקוד גם אם הוא לא מכיר את כל השירים או הקטעים. בין הקצוות הללו יש את אסכולות הביניים שדוגלות בשילוב כלשהו של מוזיקה מוכרת ומוזיקה איכותית ואולי לא מוכרת. המינון כמובן משתנה לפי הקרבה לאחד מהקצוות.

אפשרות אחרת היא לבחור מקום שמכין את כל הקשור לריקודים כמו, לדוגמה, מועדון בת מצווה. מומלץ גם לספק חומר מתדלק עבור הרוח והאווירה: הרבה סוכר לילדים, מגוון רחב של אלכוהול טוב למבוגרים ומצב רוח לכולם. עכשיו הכול מוכן ואפשר להתחיל לרקוד.

קישורים מומלצים: הצעות נישואיןייןערב גיבושגן אירועים

ריקודים זה לא רק שמחה

אפשר לשער שרוב האנשים חושבים על ריקודים בהקשרים של שמחה וחגיגות. עבור רובנו ריקודים קשורים למסיבות, לחתונות, לחגים וחגיגות. אבל למעשה ריקודים משמשים גם בהקשרים אחרים ושונים לחלוטין. לא כל מי שרוקד הוא שמח ולא בכל מקום שאנו רואים ריקודים מדובר בחגיגה.

ריקודים יכול להיות חלק מטקס, מרכיב טקסי באירוע דתי ו\או רוחני. הרבה מאיתנו שמעו על ריקוד הגשם של האינדיאנים. זוהי דוגמה לריקוד שלא נועד לבטא שמחה אלא הוא סוג של תפילה או תחינה. ריקוד הגשם הוא מערכת של תנועות טקסיות שנועדו לדבר אל כוחות הטבע בשפה שהוא לא יכול להתעלם ממנה (בפרפראזה על המילים של ניל גיימן.) ריקוד הגשם אינו הריקוד הטקסי היחיד שנקשר לאינדיאנים של צפון אמריקה. ריקוד השמש הוא דוגמה נוספת לריקוד דתי שלהם. בקרב כמה משבטי המישורים הגדולים היה נהוג לקיים מדי שנה את הטקס המרכזי הזה שהיווה את האירוע החשוב ביותר במערכת הדתית של השבטים הללו. למרות שריקוד השמש קשור גם לשמחה כיוון שהוא מסמל את הקשר שנשמר עם הרוח הגדלה ועם השמש, היה בו גם הרבה צער וכאב.

עוד ריקוד חשוב של האינדיאנים של המישורים הגדולים הוא ריקוד הרוחות. בסוף שנות השמונים של המאה ה19 החל להתפשט בין האינדיאנים של המישורים טקס שזכה לכינוי ריקוד הרוחות. ריקוד זה לא היה קשור בשום אופן לשמחה או חגיגה והוא ביטא את הייאוש של האינדיאנים ממצבם. הריקוד נועד להגן על הרוקדים מפני האדם הלבן ולהכין את הרוקדים לבואו של המשיח. הנביא וובוקה, אינדיאני משבט הפאיוט שהיה המייסד של דת ריקוד הרוחות ניבא שאם כל האינדיאנים ירקדו את הריקוד הזה, המשיח יבוא, יעלים את כל האנשים הלבנים, ישיב את הביזונים שנכחדו ואת כל האינדיאנים שמתו. האדמה תשוב להיות כמו שהיא הייתה בעבר ומי שלא ירקוד את הריקוד לא יינצל. התוצאה של הריקוד הזה הייתה טרגית. הלבנים ראו בריקוד הרוחות איום על השלטון שלהם והם אסרו על האינדיאנים לרקוד. שור יושב, המנהיג האינדיאני האגדי נרצח במהלך דיכוי הריקוד. במהלך הדיכוי של הריקוד גם אירע הטבח בברך-פצועה: צבא ארה"ב טבח יותר ממאה אינדיאנים, אנשים נשים וטף, שניסו להגיע למקום מבטחים. ריקוד הרוחות גווע והוא מסמן את האקורד האחרון בהכנעת האינדיאנים בארה"ב.

יש ריקודים שאינם שמחים; יש ריקודים שמסתיימים בבכי ובאסון. אולי עדיף שלא לחשוב על כך בפעם הבאה שאנחנו יוצאים לרקוד.

ריקודים, שמרנות ומהפכה

ריקודים יכולים לבטא אידיאולוגיה, בכוונה או שלא בכוונה. במהלך ההיסטוריה ריקודים שונים היו ביטוי לרוח הזמן, לערכי החברה ולמוסכמות החברתיות שבהם התקיימו הריקודים. ריקודים יכולים לבטא שמרנות – דהיינו לבטא את האידיאולוגיה השלטת ואת מערכת הערכים שהחברה כופה על היחיד. מצד שני ריקודים גם יכולים לבטא מרידה כנגד הסדר הקיים, ניסיון לבעוט במוסכמות ורצון לצאת לדרך חדשה.

כאשר בוחנים את הריקודים שנשמרו מהמאות הקודמות ניתן לראות את הערכים ששלטו בימים ההם. ריקודים כמו וואלס ומינואט ושאר ריקודים דומים, מבוססים על תנועות קבועות ומוקפדות ולרוקדים אין הרבה חופש בצורת הביטוי שלהם. הרוקדים יכולים להכניס אל תוך הריקודים ניואנסים עדינים אבל עליהם לקבל את חוקי הריקוד ולהקפיד על קבלתם ועל הביצוע שלהם. ריקודים אלה צמחו בחברה שקידשה את המעמד ואת ההיררכיה החברתית ולא הרשתה ליחידים ביטוי עצמי שנגד את מערכת הערכים המקובלת. צריך לזכור שריקודים אלה היו בעיקר אהובים על המעמדות העליונים. בקרנבלים עממיים ניתן היה לראות ריקודים פרועים בהרבה שבהם לא התקיימו חוקים ברורים. ניתן לראות בכך סמל לרצון של המעמדות הנמוכים שלא לקבל את ערכי המעמד השליט. מצד שני, העובדה שהמרדנות התנקזה אל הקרנבל ואל הריקודים בקרנבל מלמדת שהמעמדות הנמוכים קיבלו את הדיכוי כעובדה קיימת ורק מצאו לעצמם רגעים שבהם הם הרשו לעצמם להשתחרר לרגע מהערכים של המעמד השליט.

בשנות השישים, התנועה ההיפית אימצה לעצמה את תרבות הרוק'נרול. ריקודי רוק'נרול היה שונים לחלוטין מהריקודים הסלוניים הנוקשים. לפתע, היחיד היה יכול להרשות לעצמו להתנועע בחופשיות ולבטא את עצמו ככל שיעלה על דעתו. אין זה מקרי שיחד עם הריקודים הללו מתרחשים שינויים חברתיים רבים והחברה כולה עוברת שינוי. ריקודים משוחררים יכולים להיתפס כסימפטום לדור שהשליך מעליו את הכבלים של הדורות הקודמים, אבל אם ברצוננו להיות נועזים יותר אנחנו יכולים לטעון שהריקודים עצמם היוו גורם בשחרור הדור הזה. אולי בזכות היכולת לרקוד בצורה חופשית היו יכולים בני הדור ההוא גם להשתחרר ממוסכמות של החברה ושל הדורות הקודמים.

מבקרי תרבות מסוימים טוענים שהשחרור שהתבטא בריקודים מסוג חדש גם עבר עיקור דרך תופעת הריקודים המשוחררים. הצעירים בחרו שלא להשקיע את האנרגיה המהפכנית שלהם בשינוי חברתי אמיתי והפלת המעמדות השליטים. הם הסתפקו בריקודים ובמוזיקה והותרו את הפוליטיקה בלי שינוי. אין מה לעשות, בעולם שבו אנו חיים הכול פוליטי, אפילו הריקודים הם בעלי מטען פוליטי וגם כשאנחנו רוקדים אנחנו לא יכולים להתחמק מהפוליטיקה.